נושא שריפת גופות כאן בישראל הינו נושא רגיש שכמעט ואיננו מדובר. אולם, ניתן להבחין במגמה של יותר ויותר ישראלים שבוחרים או מבקשים שלאחר מותם יישרפו, ולא יקברו. האם מדובר במגמה חדשה והאם היא מעוגנת בחוק כאן בישראל? להלן הפרטים.
שריפת גופות בישראל: כבר לא מגמה חדשה
בשנת 2019 הלכה לעולמה רונה רמון ז"ל. מותה של אשתו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל היכה בתדהמה וביגון את כל עם ישראל, אולם גם העלה למודעות נושא שכמעט ולא היה מדובר: שריפת גופות. בצוואתה ביקשה רמון כי גופתה תישרף ולא תיקבר, ובכך הובילה לדיון ציבורי נרחב בסוגייה הרגישה הזו. כידוע, במדינת ישראל רק חברת קדישא מורשת לבצע את הליך הקבורה ולמעשה רוב המתים בישראל נקברים, ולא נשרפים. אחת הסיבות לכך היא דווקא סיבות דתיות, וזאת לעומת ארה"ב שם אחוז שריפות הגופות הוא גבוה מאוד ואף נתפס כמעשה כמעט שגרתי, בניגוד לעשרות בודדות של ישראלים שבחרו כי גופתם תישרף, כמו רונה רמון ז"ל. עם זאת, לאור התנגדות מצד חברת קדישא כמו גם מפלגות דתיות הובילה להגשת עתירות לבתי המשפט שקבעו כי זכותו של אדם היא לשרוף את גופתו, מתוך תפיסה כי יש לכבד את רצונו של המת. חשוב לציין כי בניגוד להליך של קבורה באדמה, הליך שריפת גופה הינו הליך אזרחי ולכן המדינה לא נושאת בהוצאות. רק דרך גוף פרטי ניתן לבצע את ההליך, ובכך להגשים את רצונו של המת.
מהם היתרונות של שריפת גופות?
היתרון הבולט של שריפה הוא כמובן נושא המקום. זה לא סוד שבתי הקברות כאן במדינת ישראל מלאים כמעט עד אפס מקום ובבתי קבורה רבים לא מאפשרים לקבור, אלא בתשלום גבוה מאוד. נוסף לכך, החלו בבתי הקברות לפעול בקבורה של קומות בכדי לצמצם ובכך לגרום לתהליך להפוך ליעיל יותר מבחינת החיסכון במקום. בהיבט של שריפה, בני המשפחה יכולים לקבל את אפר הנפטר ולהציב אותו בבית או לפזר את האפר בים או בכל מקום שבו ייבחר. מדובר בטקס אלטרנטיבי המשקף בצורה מדויקת את הרצון של אזרחים רבים כאן בישראל שאינם רוצים להיקבר ולמעשה רוצים שתהליך הקבורה יתבצע ע"פ רצונם האישי, ולא ע"פ רצון המדינה או מוסדות הדת. בכך, מדובר ביתרון עצום שמאפשר את הגשמת חופש החירות של אדם לקבל החלטות בעצמו, גם לאחר מותו ובאופן שמשקף את אופיו. מאחר ומדובר בטקס אלטרנטיבי, בני המשפחה יכולים לקיים אותו באופן מדויק כפי שהנפטר ביקש – בין אם מדובר בהליכה משותפת למקום שבו אהב לשהות, הקראת שיר או סיפור וכמובן פיזור האפר במקום שהיה קרוב לליבו, ובו היה מעוניין להיקבר – גם אם לא באופן פיזי.
התנגדות עזה, אך גם הבנה
לא פעם נושא השריפה מעורר התנגדות עזה מצד בני המשפחה, חברים ובוודאי מוסדות הדת. הסיבה לכך היא תפיסה ערכית ותרבותית של העם היהודי שמנהל טקסי תפילה וקבורה הכוללים בין היתר עלייה לקבר, קבירה בתכריכים כמו גם פעולות שונות שנועדו לכבד את המת. מאחר ומדינת ישראל היא מדינה דתית, נושא שריפת גופות מהווה נושא שנוי במחלוקת, בעיקר לאחר היוודע כי רונה רמון ז"ל ביקשה לעשות זאת. הבדלים תרבותיים לצד הקשרים דתיים מהווים את הסיבה לאחוז הנמוך של הישראלים שמבקשים שגופתם תישרף, אולם מאידך ניתן להבחין במגמה שבה גם הגופים הפרטיים מספרים על ביקוש הולך וגובר לביצוע טקס השריפה.
