המוסד לביטוח לאומי ידוע בתור מוסד שתפקידו לסייע בזמני מצוקה, מחלה או משבר, אבל למעשה הוא יכול לסייע גם בתקופה שבמקרים מסוימים משנה לחלוטין את שגרת היומיום: תקופת ההיריון. במקרים מסוימים ההיריון יוגדר כהיריון בסיכון, ומעבר להיבט הרפואי שיש לשים לב אליו ולקחת בחשבון – כדאי גם לשמור על מודעות בנוגע לזכויות השונות שמגיעות ויכולות להקל על החיים השוטפים בכלל ועל ההתנהלות בעבודה בפרט. אז מהו בעצם היריון בסיכון? אילו זכויות מגיעות למי שמוגדרת כנמצאת במצב כזה? ממי היא מקבלת את הזכויות? וכיצד כל זה משפיע על זכויות במקום העבודה? לפניכם כל התשובות.

היריון בסיכון – מצב מיוחד ופתרונות מיוחדים

מבחינה רפואית וגופנית היריון בסיכון הוא מצב מיוחד במינו שיש לו השלכות רבות. במצב זה האם או העובר בסיכון, מה שיכול לקרות בגלל מחלות רקע שונות של האם או סיכון של לידה מוקדמת. הגדרה זו יכולה להיות רלוונטית גם במקרים שבהם יש חשש שמקום העבודה עלול לסכן את האם או את העובר בגלל אופי העבודה, ולפעמים המעסיקים יספקו עבודה חלופית מתאימה שלא גורמת לסיכון. במצב של היריון בסיכון מגיעות לאם זכויות שונות וגם עשויה להידרש שמירת היריון, שמתייחסת להפסקת עבודה למשך תקופה של חודש או עד הלידה עצמה. מבחינת הזכויות שמגיעות, הן מתייחסות לשני גורמים מרכזיים: המוסד לביטוח לאומי ומקום העבודה.

גמלת (קצבת) שמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי

אחת הזכויות הבסיסיות ביותר שניתן לקבל במצב זה היא קבלת גמלת שמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי. התנאים לכך די פשוטים והם כוללים תושבות ישראלית, שהות בישראל ותשלום ביטוח לאומי במשך תקופת אכשרה מסוימת לפני כן. בתקופת האכשרה ניתן לכלול גם אלמנטים נוספים, כגון חודשים שעליהם התקבלו דמי חופשה או מחלה, חודשים שבהם היו שיקום מקצועי או הכשרה מקצועית ועוד. יש גם תנאים שונים לגבי סיכון לאישה או לעובר, וחשוב לציין בנוסף שלא ניתן לקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבת שמירת היריון אם מקבלים תשלום מקביל ממקור אחר.

מה מגיע במקום העבודה

אלה כמה מהזכויות במקום העבודה שלהן זכאית אישה שנמצאת בשמירת היריון:

• איסור לפטר – האישה מוגנת מפני פיטורים בשל ההיריון.
• היעדרות ושכר – לאיזה יש את הזכות להיעדר ממקום העבודה ולהמשיך לקבל שכר עבודה מלא בשביל טיפולי פוריות או בדיקות רפואיות שונות שקשורות להיריון.
• המשך הפרשה לקופת גמל – אם במקום העבודה הייתה הפרשה עבור העובדת שבהיריון לקופת גמל, ההפקדה תימשך כל עוד היא עבדה שם למשך 6 חודשים לפחות לפני ההיריון. עליה להפקיד בעצמה בכל חודש אצל המעסיק את הסכום הנדרש לקופת הגמל, ואז גם המעסיק יצרף את חלקו ויעביר את הכול לקופת הגמל. חשוב לציין שהמונח קופת גמל מתייחס באותה מידה גם לקרן השתלמות וגם לקרן פנסיה.
• ימי חופשה – תקופת היעדרות מעבודה במסגרת שמירת היריון יורדת מחישוב ימי החופשה שלהם זכאית העובדת, אך לא משנה מבחינת ותק לדמי הבראה.
• דמי מחלה –במצבים שבהם לא מגיעה גמלת שמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי, כן מגיעים דמי מחלה מהמעסיק עצמו בשל היעדרות סביב המצב הרפואי.

לסיכום

כפי שנסקר במאמר זה, לא מעט זכויות מגיעות לנשים שנמצאות בהיריון בסיכון, ומומלץ לשמור על מודעות לכך. כאשר הדבר עולה על הפרק, ניתן לבדוק את המצב העדכני בנושא זה וכדאי כמובן לנצל את הזכויות השונות שמגיעות לכן. המידע שהבאנו כאן הוא תמציתי ונכון לזמן כתיבת הדברים, ולכן חשוב להתעמק בפרטים השונים של הכללים שעשויים לשנות את התמונה בשעת הצורך וגם להיות שונים מעט בעקבות עדכונים למיניהם.